מחלות ארנבים

ארנבים הם חיות מחמד עדינות, מקסימות ומתוקות שהפופולאריות שלהן רק גדלה משנה לשנה בארץ. עם זאת, כמו כל בעלי החיים, הם רגישים למחלות ובעיות בריאותיות שונות. כבעלי ארנבים אחראיים, כדאי שנהיה מודעים למחלות הנפוצות שעלולות לפגוע בחברינו הארנבונים. על ידי הבנת המחלות האלו, הסימפטומים שלהן ונקיטת אמצעי מניעה, נוכל להבטיח את רווחתם ובריאותם של ארנבינו.

מספר מחלות נפוצות אצל ארנבים ודרכי מניעה

אבצס (Abscess)

האבצס הוא שק שמקיף את הזיהום החיידקי וכך מגן על שאר הגוף מהתפשטות החיידק. מה שמצער זה שאם לא מזהים את התפתחות האבצס בזמן, הוא ייצר עוד שלוחות שיגיעו לעוד מקומות בגוף. ישנם שלל חיידקים נפוצים בארנבים כגון: פסאודומונס, פסטורלה, סטפילוקוקוס ועוד.

חיידקים אלה מתפתחים כשיש פתח כניסה בגוף, אם זה פצע, צמיחה של השיניים, אי גזימה של ציפורניים ונשיכות. אחת מהדרכים היעילות לטיפול באבצס בארנבים היא ע"י כך שוטרינר ינקז את האבצס, יחטא את האיזור ושביום-יום בעל הארנב ידאג לחיטוי קבוע של האיזור וסביבה נקייה. יש לחזור לביקורת אצל וטרינר עד שהאבצס יעלם לחלוטין, אחרת יחזור.

פסטורלוזיס (Pasteurellosis)

בשמו הנפוץ סנאפלס, הוא זיהום חיידקי מדבק מאוד המשפיע על מערכת הנשימה של הארנב (דלקת ריאות). התסמינים הם התעטשות, קשיי נשימה, הפרשות מהאף פגיעה באוזניים, בעיניים ודלקת הלחמית. ארנבים עלולים לחוות גם אובדן תיאבון ותרדמה כללית. סנאפלס יכול להיות מועבר באמצעות מגע ישיר עם ארנב אחר או משטחים נגועים. טיפול וטרינרי מהיר, היגיינה נאותה ובידוד של ארנבים נגועים חיוניים למניעת התפשטות המחלה.

קיפאון במערכת העיכול

"הרוצח השקט", עצירת מעיים היא מצב שעלול לסכן את חייהם של הארנבים ממש לאחר מספר שעות בודדות. ה"קיפאון" הוא שמערכת העיכול מאיטה ולאחר זמן מה מפסיקה לתפקד לחלוטין, מה שמוביל להצטברות של גזים ומזון במעיים.

התסמינים כוללים תיאבון מופחת או חוסר תיאבון מוחלט, ירידה או אי תפוקת צואה ובטן נפוחה. הסיבות יכולות להשתנות – מחלת כבד, תזונה לקויה, מתח, חוסר פעילות גופנית, סרטן, בעיות שיניים ועוד. התערבות מיידית של וטרינר יכולה למנוע מוות. מה שעוד יכול להציל את המצב זו "ערכת עזרה ראשונה" לטיפול ממוקד במצב של עצירת מעיים. ניתן לרכוש ערכה כזאת אצל ספקי ציוד ומזון לארנבים.

מיקסומטוזיס (Myxomatosis)

מיקסומטוזיס היא מחלה ויראלית הפוגעת בכל סוגי הארנבים, "ארנבי בית" (ארנבונים) וארנבי בר (ארנבות). וירוס המיקסו מועבר באמצעות עקיצות יתושים, מגע ישיר עם ארנבים נגועים או חפצים נגועים. התסמינים הם: נפיחות והפרשות מהעיניים, האף ומאזורי איברי המין, יחד עם נגעים בעור וחולשה כללית. למרבה הצער שיעור התמותה הוא גבוה. ניתן למנוע את ההידבקות במחלה זו על ידי מתן חיסון בגיל צעיר, 30 – 45 ימים וכמובן דרך הדברת המקום (אם יש גינה) ע"י אמצעי הדברה נגד יתושים.

סקביאס (Scabies)

טפיל הסקביאס נדבק לעור הארנב ומטיל מתחתיו ביצים. הטפיל מייצר פצעים וזיהומים שנגרמים ע"י חפירת המחילות של הטפיל מתחת לעור, בקיעת הביצים וכמובן מהגירודים של הארנב הסובל. ניתן מיד לזהות שהארנב חסר נחת, מתגרד, מקריח באיזורים נקודתיים בגוף ובשלבים מעט יותר מתקדמים ניתן לראות שעורו הופך מחוספס ונפוח באיזורים הנגועים; מראה מאוד לא נעים וסבל גדול לארנב.

טפיל הסקביאס מדבק מאוד ובנוסף, מדבק גם לבני אדם. למזלנו, הטיפול בסקביאס אפקטיבי. משתמשים בחומר שקוטל את הטפילים שמקבלים מהוטרינר ודרך המניעה הטובה ביותר, היא הגיינה וסביבה שלווה, נוחה ומתאימה למחיית הארנב. ידוע שמתח יכול להגביר משמעותית את האפשרות לשלל מחלות אצל ארנבים ולא רק סקביאס.

מחלת דימום של ארנבים (Calicivirus)

וירוס הקליצי הוא וירוס מאוד מדבק ולעתים קרובות קטלני. מחלה דימומית זו מגיעה לאיברים: כבד, ריאות, כליות, טחול ולב. הסימפטומים: מוות פתאומי, חום של 40 פלוס, אובדן תיאבון, אדישות, שיתוק חלקי והפרשה דמית מהאף. הנגיף יכול לשרוד על משטחים לתקופות ארוכות מאוד. חיסון ימנע מחלה זו וכמובן הגיינה, כל סביבתו של הארנב צריכה להיות נקייה וללא העברה של ציוד שבא במגע עם ארנבים אחרים.

בעיות שיניים אצל ארנבים

שיניי הארנבים גדלות ללא הרף, וכל חוסר איזון בצמיחתן עלול להוביל לבעיות שיניים וחניכיים. חורים, או שיניים עקומות, הן בעיות שכיחות שעלולות לגרום לקושי באכילה ולהוביל לכיבים מאוד כואבים בפה. שיניים שצמחו יתר על המידה עלולות לגרום גם למורסות וזיהומים אחרים בפה. מתן תזונה עשירה בחציר לארנבים ובדיקות שיניים קבועות אצל וטרינר ישמרו על הארנבון ויבטיחו את איכות ואריכות חייו.

לסיכום

הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה לכם וטרינר/ית לחיות אקזוטיות שאתם סומכים עליו ושיכול לספק לכם הדרכה בסיסית על המחלות הנפוצות, הסימפטומים ומה אפשר לעשות באופן מיידי בכדי לשמור על בריאותו של הארנב. אמצעי מניעה כמו חיסונים קבועים, היגיינה נכונה, תזונה מאוזנת וסביבה בטוחה יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון למחלות האלו.