סירוס ועיקור ארנבים

ההחלטה לאמץ ארנב טומנת בחובה מספר דברים חשובים ומספר החלטות ופעולות שיש לבצע בשלבים הראשונים של גידול הארנב. מסידור אזור מחייה הולם לארנב, דרך חינוכו לצרכים ועד ההחלטה אם לסרס/לעקר את הארנב. כל פעולה כזאת חשובה ותשפיע בהמשך על חייו של הארנב וחווית גידולו.

ההחלטה אם לעקר ולסרס את הארנבים שלכם היא לא עניין של מה בכך. ההחלטה אם לסרס או לעקר ברוב המקרים נוטה ל"כן", אבל יש מקרים בהם מתקבלת ההחלטה שלא לעקר ולסרס. מנינו את הסיבות לסירוס ועיקור ואת הסיבות להימנע.

מדוע לסרס ולעקר?

• מניעת הריון

הסיבה העיקרית שבגינה מסרסים ומעקרים ארנבים היא מניעת הריון. מניעת הריון בארנבים מונעת גם מהבעלים התמודדות עם הריונות לא רצויים וגם מהארנבים עצמם את ההתמודדות עם מציאות בה רבים מהם ננטשים ולא מטופלים כראוי.

חשוב לדעת כי בכל השנה ננטשים המון ארנבים, תופעה עצובה ומיותרת שניתן למנוע עם ההחלטה לעקר/לסר את הארנב/ת שלכם. אנשים שמגדלים ארנבים מעוניינים לעיתים שלארנבת שלהם יהיו גורים. הבעיה היא, שאם לא מוצאים לכל הגורים בית (ולעתים מדובר בלא מעט גורים), אתם עלולים למצוא את עצמכם עם יותר ארנבים ממה שאתם רוצים או יכולים לגדל.

בשלב הזה בדרך כלל מתחילות הבעיות ומצב זה מגביר את הסיכוי שהארנבים יינטשו. מניעת היריון על ידי סירוס/עיקור ארנבים יכולה למנוע את הבעיה הזאת לחלוטין.

בנוסף, יש לציין שעיקור הארנבת יכול גם למנוע תופעה של היריון מדומה בו הארנבת מתנהגת כאילו שהיא בהיריון. היא מכינה את עצמה להמלטה, היא מתחילה לייצר חלב והיא עשויה לפתח התנהגות תוקפנית במיוחד. במובן הזה, עיקור יכול למנוע תופעה זו לחלוטין.

• מניעת סרטן רחם

אי עיקור של ארנבות נקשר באופן מצער ללא מעט בעיות במערכת המין ובמערכת הרבייה של הארנבת. כמו שמערכת העיכול של הארנב עדינה, כך גם מערכות המין והרבייה.

אי עיקור של הארנבת מעלה באחוזים רבים את הסיכוי שהיא תחלה בשלל מחלות, חלקן עשויות להיות מסכנות חיים כמו סרטן הרחם וסרטן השחלות. לצד זאת, אי עיקור הארנבת יכול להוביל גם לבעיות רפואיות כרוניות כמו דלקות שונות וזיהומים.

סרטן רחם מתפשט במהירות אצל ארנבות ובמקרים רבים מדובר בתהליך אדנוקרצינומה של הרחם, קרי סרטן ממאיר. הגידול מתפשט גם לאיברים נוספים כמו הכבד, הריאות, העור ואיברים אחרים. באמצעות עיקור ניתן למנוע התפתחות של סרטן הרחם. את העיקור יש לבצע טרם שהארנבת מגיעה לגיל שנתיים.

• מניעת מחלות ובעיות רפואיות בעטינים

סרטן בבלוטות העטינים בארנבות נקבות הוא תופעה שכיחה שכאשר היא מופיעה היא עלולה להתפשט במהירות. הסוג הנפוץ של סרטן זה הוא גידול ממאיר המכונה mammary carcinoma וכמעט תמיד יש לו קשר לסרטן הרחם. מחלה נוספת בבלוטות העטין היא  mammary dysplasia. במצב זה שאינו ממאיר, הבלוטות מתמלאות בנוזל שגורם לתחושת אי נוחות וכאב.

• התנהגויות אגרסיביות בארנבים

סיבה נוספת לעיקור וסירוס ארנבים בגילאים מוקדמים יחסית היא שמירה על השלמות הפיזית של בני הבית. ארנבים יכולים להתנהג בצורה תוקפנית עם הגעתם לבשלות מינית, כאשר התנהגות זו עלולה להופיע בצורה קיצונית יחסית.

בשלב מסוים הארנבים אינם רוצים שירימו אותם או יגעו בהם וכל ניסיון כזה מגיע לתקיפה מצידם. במקרים אחרים הם תוקפים אלו את אלו כדי להגן על הטריטוריה שלהם ועל בני משפחה פוטנציאלית.

ביטויים נוספים שיופיעו בהיעדר עיקור וסירוס ארנבים יהיו ריסוס שתן על משטחים אנכיים במטרה לסמן טריטוריה. על מנת להימנע ממצב בו התנהגויות תוקפניות הופכות להיות חלק מהשגרה של הארנבים, רצוי לסרס ולעקר אותם בשלב מוקדם יחסית.

התוקפנות מיוחסת, מן הסתם, להורמונים הזכריים וסירוס הארנב יכול למנוע בעיות התנהגות אלה. בנוסף, סירוס הארנב מפחית באופן משמעותי את ריח השתן החריף של הארנב הזכר.

• מניעת מחלות אחרות

סרטן הוא התופעה השכיחה ביותר ועם זאת ישנן מחלות נוספות שיכולות לתקוף את רחם הארנבות ולהביא לידי התפתחויות של זיהומים שונים ועוד. מחלות אלו כוללות פיומטרה, אנדומטריטיס ואחרות.

מתי כדאי לסרס ולעקר?

הגיל המתאים ביותר לעיקור או סירוס ארנבים הוא מעט לפני או קצת אחרי שהגיעו לבגרות מינית. כמובן שזה תלוי בגזע הארנב ועל כן המועד המדויק יכול לנוע בין ארבעה לשישה חודשים בסוגים הקטנים והבינוניים ועד לתשעה חודשים בגזעים הגדולים.

מומחים בתחום לא ממליצים לבצע את הניתוח לפני גיל ארבעה חודשים בשל מיקום האיברים ובשל העובדה שאין לניתוח זה תועלת בשלב מוקדם זה. עם זאת, ישנה תועלת רבה בביצוע עיקור טרם גיל שנתיים, כאמור, בשל היכולת להפחית מחלות עטינים ורחם.

מנגד, יש חשיבות רבה לבצע עיקור בארנבות טרם גיל שנתיים. ארנב או ארנבת צעירים ייבדקו על ידי וטרינר טרם הניתוח על מנת לוודא שמצבם תקין ושהם מוכנים לניתוח. יש שלל דרכים שמאפשרות לוטרינר להעריך מהי הבגרות המינית של הארנב או הארנבת:

בדיקת האשכים, בושת מספיק מפותחת, בדיקת מצב גופני כללי שמצביעה על בגרות, בדיקת שינויים בהתנהגות כגון תוקפנות וריסוס שתן. הוטרינר עשוי לבצע בדיקות נוספות טרם הניתוח, בייחוד במקרה שמדובר בארנב בוגר או במקרים בהם יש בעיות רפואיות בהיסטוריה של הארנב או הארנבת.

השמנת יתר: וטרינרים בדרך כלל לא ימליצו על ניתוח מסוג זה בארנבונים עם השמנת יתר או מחלה אחרת שכן ארנבים אלה מועדים לפתח סיבוכים במהלך ההליך הרפואי. כדי לבצע את ההליך, ימליץ הוטרינר על תהליך ירידה במשקל טרם הניתוח.

כיצד להכין ארנב/ת לעיקור או לסירוס?

הכי חשוב לשמור על שגרת החיים של הארנב/ת ולעשות מה שניתן כדי לצמצם לחץ וסטרס אצל הארנב/ת. אין צורך בצום, שכן, ארנבים אינם יכולים להקיא ואין סיכון לסיבוכים בתחום הזה במהלך ההרדמה. צום אצל ארנבים עלול להוביל לבעיות רפואיות קשות במערכת העיכול הרגישה של הארנב/ת.

במובן הזה, גם אין כל צורך ואף אסור לבצע שינויים בהאכלה, להפחית את כמות המזון או לשנות את הרכב המזון. ביום הניתוח עצמו אפשר להביא לארנב/ת חטיף אהוב ואת המזון הרגיל שלהם.

במידה שהארנב שלכם רגיל לחיות עם עוד ארנב, עשוי הוטרינר לאפשר לכם להביא עמכם את הארנב השני, שכן הפרדה בין הארנבים עלולה לגרום ללחץ אצל הארנב המנותח, דבר שאינו רצוי טרם הניתוח. אחרי הניתוח ניתן להפריד בין הארנבים, אך לאפשר להם לראות ולהריח אחד את השני. את האיחוד המרגש ניתן לעשות לאחר ההחלמה וההתאוששות מהניתוח.

איך מתבצע עיקור/סירוס ארנבים?

בזכרים: הסרת האשכים במלואם בלי להסיר את שק האשכים. בדרך כלל, כ-24 שעות לאחר הניתוח שקי האשכים יתנפחו אך כעבור כשבוע הנפיחות תופחת ולאחר זמן מה השקים יצטמקו ויתנוונו. יש לציין כי זכר שעבר סירוס לא צריך להיות באזור של נקבה שאינה מעוקרת לפחות שלושה שבועות אחרי הסירוס. שכן, עלול להיות לו זרע בצינוריות.

הזכרים עוד עשויים לנסות להזדווג כמה שבועות לאחר הניתוח בשל רמת הטסטוסטרון בדם, אך לאחר תקופה זו תחול רגיעה, תאי הזרע שנותרו בצינוריות ימותו, וניתן בהחלט להחזיר את הארנבים להתרועע עם נקבות, גם כאלה שאינן מעוקרות. בכל מקרה, בכל מפגש בין ארנבונים, חשוב לשים לב לסימני תוקפנות. תוקפנות אצל ארנבים יכולה לא פעם להוביל לתוצאות קטלניות.

בנקבות: בניתוח עיקור של ארנבת נקבה מוסרים החצוצרות, השחלות, צוואר הרחם והרחם. אצל ארנבות, צורת הרחם היא 2 צינוריות עם צוואר הרחם בצד אחד ושחלה בצד השני. לא כמו אצל חתולות וכלבות, לארנבות יש 2 צווארי רחם.

איך לטפל בארנב/ת לאחר הניתוח?

בימים הראשונים שלאחר הניתוח חשוב לתת לארנב/ת שלכם להתאושש במקום שקט ורגוע ולהמשיך למנוע סטרס מיותר שעשוי לפגום בהחלמת הארנב או הארנבת. יש לטפל בארנבים בעדינות, להשתדל לא להזיזם ובמידה ויש צורך להרימם, לעשות את זה כאשר תומכים בכל גופם ובריסון רגליהם האחוריות.

בקשו מצוות המרפאה בה בוצע הניתוח להראות לכם כיצד לעשות זאת. בתקופת ההחלמה יש להקפיד לתת לארנב/ת מים ואת האוכל שהם אוהבים. לאחר ניתוח הארנב/ת עשויים לאבד את התיאבון, שאמור לשוב בהדרגתיות ביומיים-שלושה שלאחר הניתוח. חשוב שתדעו שהארנבון אמור לקבל כבר בשלב ההתאוששות במרפאה מזרק עם מזון.

שינויים בצרכים: לאחר הניתוח עשויים להופיע שינויים בצואה כמו צואה במקבצים, צואה רכה, קטנה או בצורה שונה מבדרך כלל.

יש לבדוק את האזור המנותח על מנת לאתר דברים לא תקינים כמו נפיחות או דימום, הפרשות או פתיחה של התפרים. עם זאת, מעט אדמומיות ונפיחות מסוימת נחשבות לתופעה תקינה לאחר הניתוח. במקרה של החמה בסימנים אלה, כדאי להגיע לוטרינר ולבדוק את הנושא.

לאחר הניתוח תקבלו מהוטרינר משככי כאבים, שאמורים להקל על ההחלמה ולקצר את תקופת ההחלמה. במקרה שלאחר הניתוח מופיעים סימנים כמו: חוסר נוחות, אבדן תאבון שחורג מיומיים-שלושה, דיכאון, חריקת שיניים, סימני חולשה, אנחות וכו', יש לפנות בהקדם לוטרינר.

מתי הארנבונים שעברו עיקור/סירוס יחזרו לשגרה?

זמן ההחלמה של ארנבים מעוקרים או מסורסים יכול להשתנות, אך במרבית המקרים הארנבים חוזרים לשגרה תוך שבוע או שבועיים לאחר ההליך. סירוס או עיקור יכולים לגרום לשינויים התנהגותיים מסוימים, כגון ירידה בתוקפנות או טריטוריאליות. שינויים אלו עשויים לקחת מספר שבועות עד שיתקבעו.

זכרו, כל ארנבון הוא ייחודי, ולכן ההחלמתם יכולה להיות שונה זה מזה. התייעצו תמיד עם הווטרינר שלכם לקבלת הייעוץ המדויק ביותר.

למה לא לעקר ולסרס

ההתלבטות אם לעקר או לסרס את הארנב או הארנבת שלכם מובנת לחלוטין. רק הבאתם אותם אליכם הביתה ואתם לא מעוניינים לפגוע בהם או להכאיב להם. מה גם שמדובר בהליך שעולה כסף ודורש זמן התאוששות. מגדלי ארנבים מסוימים, חוששים כי יהיו לארנב סיבוכים ושההליך הרפואי הזה יפגע בהם או יגרום להם לנזקים ואף למוות. אך האם יש אכן סיבה לחשוש?

סכנה לארנבים עצמם: הסכנה העיקרית שבסירוס נובעת מחוסר מקצועיות של וטרינרים מסוימים. אמנם מדובר במקרים נדירים אבל בעבר תועדו כאלה בהן הנקבות לא שרדו את העיקור. לפיכך, יש להגיע רק אל וטרינר לחיות אקזוטיות בלבד אשר מכיר את הפרוצדורה ומתמחה בארנבים.

לסיכום

עיקור וסירוס ארנבים הוא הליך רפואי שדורש התכווננות מסוימת מצדנו ואי נוחות מסוימת לארנב או לארנבת. עם זאת, זמן ההחלמה ממנו הוא קצר יחסית ובמרבית המקרים אין כלל סיבוכים והתוצאות משביעות רצון.

עיקור וסירוס ארנבים יכול להיות אמנם נוגד את הטבע שלנו ועם זאת, הוא מעניק לארנבים את החופש ליהנות מחיים מלאים במשחקים אלו עם אלו ללא הדחפים התוקפניים ביניהם וללא מאבקי כוחות, כמו גם ללא מחלות והתמודדויות נוספות מצידנו.