אלרגיה לארנבים
לא מעט אנשים מגלים כי הם אלרגיים לכלבים ולחתולים ומאמינים כי יש ביכולתם לגדל ארנב, שנתפס לא פעם כבעל חיים שלא גורם לתגובה אלרגית. ובכן, איך נאמר זאת בעדינות: הם טועים. גם ארנבים יכולים לגרום לאלרגיה.
לעתים קרובות התסכול וההפתעה מהתגובה האלרגית הבלתי צפויה גורמת לאנשים למהר למסור את הארנב. במקרים גרועים יותר הארנב ננטש. אלה תגובות לא נחוצות ששמות את הארנב בסכנה גדולה. רגע לפני שנפטרים מהארנב, כדאי לקרוא כיצד יש להתמודד עם אלרגיה לארנב ולשמור על האינטרסים של כל הצדדים.
הפרווה של הארנב לא מעוררת אלרגיה, אז מה כן?
חשוב לדעת שבאופן כללי, הפרווה של הארנב היא היפואלרגנית, כלומר, היא לא מעוררת תגובה אלרגית. עם זאת, שתן, תאי עור מתים, הרוק של הארנב ואפילו התזונה שלו יכולים לגרום לתגובות אלרגיות אצל חלק מהאנשים.
אם אתם רק שוקלים לאמץ ארנב, הדרך הטובה ביותר לגלות אם אתם אלרגיים למשהו שקשור בו היא לבלות פרק זמן מסוים עם ארנבים לפני שאתם מקבלים החלטה. אם לאחר מספר שעות לא מופיעות תגובות אלרגיות כמו עיניים דומעות, התעטשויות ונזלת, קשיי נשימה וכו', אתם ככל הנראה חסינים לארנבים ויכולים לגדל אותם בכיף ובשמחה.
ומה אם כבר אימצתי ארנב ואז הופיע סימנים לאלרגיה?
במקרה בו הופיעה תגובה אלרגית לאחר אימוץ ארנב, חשוב לבצע כמה בדיקות: האם אני אלרגי לארנב או לחציר? אלרגיה לארנבים היא מאוד נדירה בעוד שאלרגיה לעשב, או אלרגיה עונתית היא נפוצה מאוד.
במקרים של תגובות אלרגיות קיצוניות עדיף למסור את הארנב אך במקרים בהם האלרגיה לא חריפה, ניתן בהחלט לגעת בחציר עם כפפות ועם מסכת פנים שיכולות לצמצם את התגובות האלרגיות לאפס. אפשר גם לעבור לסוג חציר אחר ולבדוק אם התופעות נעלמות.
האם כדאי לבחור מראש זן ארנב פחות אלרגני?
האמת היא שישנם מעט מאוד מחקרים בנושא. בכל מקרה, האלרגיה מתפתחת בדרך כלל מהמפגש עם ארנב ספציפי, כלומר, באופן תיאורטי ניתן לפתח תגובות אלרגיות לארנב אחד ולא לפתח תגובות אלרגיות לארנב אחר מאותו זן. לכן, באופן אידיאלי מומלץ לבצע את "מבחן האלרגיה לארנבים" עם הארנב הספציפי שאתם שוקלים לאמץ.
לסיכום
רגע לפני שמאמצים ארנב, כדאי לבדוק אם אתם אלרגיים אליו. אם התשובה היא כן, ישנם כמה פעולות שניתן לעשות על מנת להפחית את האלרגיה. ובכל מקרה, אסור לעולם לנטוש ארנב.
